כרכית מאירי בע"מ נ' ספריית "אשל- כפר חב"ד" הוצאה לאור ושיווק והפצת דברי קודש ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקשים למחיקת הכותרת של כתב התביעה.

לאחר עיון בכתב התביעה, בבקשה, בתגובה ובתשובה, ובשים לב לפסיקה הנוגעת לענין, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על מחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר".

השאלה האם ראויה תביעה להתברר בסדר דין מקוצר, נבחנית על פי כתב התביעה ונספחיו בלבד. ראה בענין זה ע"א 267/73 אשדוד אינבסטמנט נ' קי.בי.ע. קבוצת בוני ערים בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים); י. זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית), בעמוד 665.

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי תביעות כשירות להתברר בסדר דין מקוצר, כשמדובר בתביעות לסכום כסף קצוב מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב. ראיה בכתב פורשה בפסיקה כמסמך הקשור לנתבע , העשוי על ידו או בחתימתו באופן שכאשר המסמך נעשה בידי התובעת עצמו, אין הוא מחייב את הנתבע ואין להסתמך עליו כראשית ראיה בכתב.

בפסיקה נקבע לא אחת כי אומנם הראייה על-פי תק' 202 (1) (א) לתקנות, איננה חייבת להיות ראייה מלאה להוכחת כל פרטי התביעה ואולם די שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר כדי שהענין כולו יידון בהליך רגיל.

מעיון בכתב התביעה ובנספחיו עולה כי המשיבה תמכה את תביעתה כנגד המבקשים בכתב ערבות חתום על ידי המבקשים 2 ו 3, בכרטסת הנהלת החשבונות של המבקשים המתנהלות אצל המשיבה ובהמחאות בסכום חלקי של המבקשת 1 אשר חוללו והוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ נפרד.

חרף הנטען בבקשת המבקשים ביחס למבקשת 1 עומדת המשיבה (במסגרת תגובתה לבקשה) על תביעתה כנגד המבקשת 1 ולפיכך יש לבחון את כשרות התביעה כנגד כלל המבקשים.

סבורני כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה, אין בהם בכדי להוות "ראשית ראיה" לשם הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, כנגד המבקשת 1. לאור זאת אף מתייתר הצורך לברר האם מדובר בסכום קצוב או בתביעה מכח חוזה או התחיבות מפורשים או מכללא שכן התנאים בתקנה 202 הינם מצטברים.

בנסיבות אלו, הנני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" והעברת התביעה לפסים של תביעה בסדר דין מהיר בשים לב לסכומה.

המשיבה תמציא בתוך 14 יום לבית המשפט ולמבקשים את כל המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214 ג' ו-214 ח' לתקנות.

המבקשים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום. לכתב ההגנה יצורפו כל המסמכים אשר יש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנה 214 ג' ו-214 ח' לתקנות.

תצהירי עדות ראשית מטעם העדים , לרבות חוות דעת מומחה, אם ישנן, יוגשו בתוך 90 יום על ידי כל הצדדים במקביל. לתצהירי עדות ראשית יצורפו כל המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. לא היה המסמך מצוי ברשות המצהיר, יציין בתצהיר בידי מי למיטב ידיעתו הוא מצוי.

תצהיר בעל דין בהתאם לתקנה 214 ג' (ערוך לפי טופס 17 א' לתקסד"א), יראו אותו כתצהיר עדות ראשית אלא אם כן הוגש תצהיר עדות ראשית נפרד מטעמו של בעל דין.

תצהיר עדות ראשית שלא הוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט. עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

עד המסרב למסור תצהיר ויש כוונה להעידו במשפט, יגיש בעל הדין, בתוך המועד האמור, הודעה המפרטת את מועד פנייתו אל העד ליתן תצהיר ואת נסיבות סרובו של העד ליתן תצהיר. בבקשתו, יפרט בעל הדין את מטרת הזמנת העד וככל הניתן את עיקרי עדותו. עד זה לא יוזמן לביה"מ, אלא אם כן ניתנת החלטה על כך ע"י ביה"מ.

לאחר שיוגש כתב הגנה תקבע המזכירות את התיק לישיבה מקדמית ע"פ יומן בית המשפט.

למען הסר ספק, התצהיר שהוגש מטעם המבקשים ישאר בתיק בית המשפט ויהווה חלק מכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים.

המשיבה תשא בהוצאות המבקשים בסך של 1,000 ₪.

במקביל וע"מ לחסוך בהוצאות מיותרות לצדדים מוצע לב"כ הצדדים להידבר בינהם במטרה לבחון אפשרויות שונות ליישוב הסכסוך מבלי להידרש להתדיינות נוספת. ככל וישכילו הצדדים להגיע להסכמות כלשהן יודיעו האמור לבית המשפט.